השחיתו מתחם צימרים ונאלצו לשלם 250.000 ₪
דב דוניץדב דוניץ 14.10.18 מקרקעין

השחיתו מתחם צימרים ונאלצו לשלם 250.000 ₪

בני הזוג ששכרו מתחם של חדרי אירוח והתחייבו לנהל אותו היטב תמורת המגורים שלהם במקום הותירו אחריהם הזנחה חמורה ונזקים אשר פגעו במוניטין של העסק. בית המשפט פסק כי עליהם לשלם לבעלי הנכס פיצויים מלאים.

בני הזוג ס. הם הבעלים של וילה באחד היישובים בארץ. אל הבית צמוד מתחם אירוח הכולל צימרים המיועדים למטרות נופש. בשנת 2011 השכירו את מתחם חדרי האירוח לבני הזוג ק. למשך שנה עם אפשרות להארכה לשנה נוספת. בין הצדדים נחתם הסכם מפורט שכלל את ההתחייבויות של בני הזוג ק. בתמורה למגורים בבית.

ההסכם כלל התחייבות מצד בני הזוג ק. לנהל את הנכס, לטפל בו ובאורחים שלו, לתחזק אותו ואת כל המתחם המשותף לבית ולחדרי האירוח הכולל שלוש בריכות וגינה.

נתבעים נוספים בכתב התביעה הם נ. וא. אשר חתמו על כתב ערבות בהסכם השכירות. בהסכם ערבו לקיים את התחייבותם של הנתבעים על פי הסכם השכירות, כולל בגין הארכת הסכם השכירות.

טענת התובעים

התובעים טענו כי הנתבעים לא עמדו בהסכם השכירות שנחתם ביניהם והם לא תחזקו כראוי את המתחם. הם גם לא סיפקו את השירות הראוי לאורחים וכתוצאה מכך התאכזבו האורחים מהשירות ומהרמה ועזבו את המקום. התובעים טענו כי בכך פגעו במוניטין שלהם וגרמו לכך כי האורחים שנשארו דרשו מהם פיצוי. כמו כן טענו התובעים כי הנתבעים לא שילמו את חשבונות המים והחשמל אשר היה עליהם לשלם במשך חודשי השכירות. עוד טענו התובעים כי הנתבעים גרמו לנזקים כבדים הן לנכס והן לבריכה ולבוסתן והם אף נטלו עמם חפצים מהבית.

למעשה הם קבלו נכס במצב מעולה במצב חדש ממש (הנכס היה בן שנה כאשר הושכר להם) ובתום תקופת השכירות הם הותירו אחריהם נכס הרוס, מוזנח ולא ראוי למגורי אדם. הרהיטים ומוצרי החשמל כמו גם גופי תאורה ואפילו הצנרת ניזוקו או שהם פשוט נעלמו. הצמחייה נבלה, קיר חיצוני נהרס, הבריכה, מערכת המנגל וחניית האורחים נהרסו ומרבית מחפצי הערך נעלמו. בין השאר פסנתר, סלון דמוי עור, כיסאות, שידות, שולחנות, מיטות, תנורי חימום, מקרר, מכונת כביסה, מייבש כביסה, מדיח כלים, מחשב נייד, מדפסת, פריזרים, מיקרוגל, תנור אפייה, טוסטר אובן, כלי עבודה שונים כמו מקדחה חשמלית, מברגה, את חפירה, מכוש, טוריה, מחברי גינון, צנרת השקיה ועוד שלל פריטים.

בפועל לא עמדו הנתבעים בהתחייבויות לשירות האורחים ולתחזוקת המקום ובמיוחד בשנה השנייה של השכירות. האורחים התלוננו על תחזוקה ירודה ועל שירות לקוי. האורחים סרבו לשלם על האירוח או אפילו להיכנס לחדרים. הבריכה הגדולה ששימשה את כל מתחמי האירוח לא זכתה לתחזוקה ולטיפול הדרושים ועל כן הפך למקום מוזנח שלא יכול היה לשמש את המבקרים במקום.

יומן ההזמנות באותה התקופה כבר היה מלא לחצי שנה הקרובה ובהתאם להסכמים שהיו בין התובעים לנתבעים היה עליהם לתת הודעה מוקדמת של חצי שנה מראש לגבי עזיבה. בהתאם לנסיבות נמנעו התובעים מביטול ההתקשרות והשתדלו לשמור על יחסים תקינים עם הנתבעים כדי שלא להגדיל את הנזק מצד הנתבעים שיהיו מטעמי נקם.

מקרה נוסף שאירע במהלך תקופת השכירות, כאשר הייתה רטיבות בבית והנתבע בקש לבצע את התיקון בעצמו תמורת התשלום על העבודה מאת התובעים. התובעים שילמו לנתבעים על התיקון 9000 ₪ ואף רכשו את חומרי האיטום הנדרשים כאשר בפועל הנתבעים לא ביצעו את העבודה.

כל המעשים הללו גרמו לבריחת הלקוחות כמו כן הותירו את התובעים עם נזקים חמורים לצורך תיקון הנזקים. כמו כן נותרו חובות בגין תשלומי חשמל ומים גבוהות מהממוצע בעקבות התנהלות בזבזנית.

טענת הנתבעים

הנתבעים טענו כי הם טיפלו בנכס במסירות רבה ללא מנוחה כולל בשבתות ובחגים והשביעו את רצון האורחים. כמו כן הם טענו כי לאורך כל תקופת השכירות לא התקבלו כל תלונות מצד התובעים.

הנתבעים טענו כי סמוך לסיום השנה השנייה הודיעו לתובעים כי הם לא מעוניינים יותר להמשיך בהתקשרות בשל המצב הלקוי של הנכס אך הנתבעים בכל זאת דנו איתם על המשך הסכם ההתקשרות.

הנתבעים טענו כי הם לא פגעו כלל בצנרת של הגינה ובבוסתן ולא הרסו כל מערכת או חפץ בנכס.

בנוסף טענו הנתבעים כי המבנה כולו נבנה מלכתחילה ברמה ובאיכות ירודים כאשר התובעים מעולם לא תיקנו את הליקויים ואף לא שילמו על עבודות אשר אותם הם ביצעו בנכס.

הנתבעים טענו גם כי הם קבלו את הבית כאשר הוא מרוהט באופן חלקי בלבד ולהסכם לא היה נספח תכולה. רק לאחר חצי שנה נערך הסכם כזה אשר כלל את הריהוט שלמעשה היה שייך לנתבעים.

כמו כן טענו הנתבעים כי החשבונות וסכומי הכסף שנתבעו הינם מופרכים ואינם נתמכים בחשבוניות אמינות.

עוד הם סיפרו כי לאחר תום תקופת השכירות הם פתחו חדרי אירוח משלהם והגשת התביעה לדעתם היא כמעשה נקם וכניסיון לכפות עליהם לסגור את העסק שלהם.

לגבי החשבונות טענו הנתבעים כי הם כלל לא קבלו את חשבונות המים והחשמל ואלו שכן התקבלו היו חסרי פרטים.

עוד טענו כי הבריכה פעלה ללא היתר ופירוק הבריכה נועד למעשה מהצורך להציג מצג שקרי לרשות המקומית.

דבר העדים

מ. וא. שני עדים מסרו עדות מפורטת אודות מצבו של הנכס לפני שהושכרו לנתבעים ולאחר שפינו אותו. הם סיפרו על עצים שלבלבו קודם לכן ונבלו לגמרי. צינורות קרועים שהיו במקום ועוד נזקים רבים. הם העידו גם על האיכות ועל תקינות המבנה כפי שקבל אותו התובע בתחילת הדרך.

מ. מעיד כי הוא הגיע מידי פעם לבקשת התובע לשכנע את האורחים שהתלוננו על הזנחה של המתחם כאשר הצדק היה עם האורחים. לא פעם עזבו האורחים את המקום ובחלק גדול מהמקרים היה על התובע לשלם לאורחים פיצויים על מנת שייאותו להישאר.

מ. אף נכח ביום הפינוי ונכח בזמן בו צילם התובע את הנזקים והוא תיאר כי הבית היה נראה כסוג של ונדליזם.

ההכרעה

השופטת התרשמה מדברי התובע אשר עדותו נשמעה אמינה ביותר והיא אף נתמכה בעדויות של בני משפחה ושכנים. השופטת התבוננה בתמונות של מתחם הנופש 'לפני' ו'אחרי' אותם צילם התובע ומהם התרשמה מ"ההרס וההשחתה" כלשונה.

בהקשר לכך הזכירה השופטת כי הנתבעים לא הגישו חוות דעת נגדית ואף לא דאגו לתעד את המצב ביום של פינוי הנכס. כמו כן דחתה השופטת את הטענה כי התובעים לא התלוננו במהלך כל התקופה היות והתובעים לא רצו להרע את המצב כי בכל מקרה לא יכול היה לבטל את החוזה בלי לתת להם על כך מרווח של חצי שנה כך שזה לא היה מועיל כלל.

השופטת אף התרשמה ממזגו הבעייתי של הנתבע אשר התפרץ והפריע במהלך הדיונים ובכך העיד על חוסר שליטה עצמית.

בהמשך דנה השופטת בנזקים שנגרמו לתובעים הכוללים פגיעה במוניטין, פגיעה בנכס ובתכולה וגם עוגמת נפש.

בסיכומו של דבר חויבו הנתבעים בתשלום של 225.000 ₪ ובתוספת הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד של 25.000 ₪.

כל ארבעת הנתבעים שהם הנתבעים ושני העדים חויבו בפיצוי.

להתייעצות עם עורך דין נדלן – צרו קשר

לייעוץ ראשוני עם דב (דובי) דוניץ התקשרו
09-799-5599 או שלחו טופס:


עקבו אחרינו בלניקדין
עקבו אחרינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בגוגל פלוס