
עבירת הלבנת הון
הלבנת הון מככבת בכותרות הראשיות: מקנסות שמוטלים על הפרת צו הלבנת הון דרך החלת כללי הלבנת הון גם במחוזות חדשים (למשל, בעולם הקריפטו).
על פי דו"ח שפורסם לאחרונה מבית FAFT, כוח משימה בינלאומי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, רק 40% מהמדינות מיישמות תקנות הלבנת הון על נכסים דיגיטליים.
מהי הלבנת הון ולמה כולם מדברים עליה? מה נחשב לעבירת הלבנת הון ומה הדין על עבירה זו? כל מה שחשוב לדעת בכתבה שלפניכם.
"לכבס את הכסף" – השיטות להלבנת הון
נתחיל בתהליך עצמו: עבירת הלבנת הון היא תהליך לא חוקי של הכנסת סכומי כסף גדולים, שנוצרו על ידי פעילות פלילית וייחוס הפקת הכספים למקור לגיטימי. מה שנקרא כיבוס כסף.
אפשר לראות את התהליך הרבה פעמים בסדרות ובסרטים העוסקים בפעילות של המאפייה המגייסת לשורותיה עסקים לגיטימיים, שיחפו על רווחים מפעילות פלילית כמו הימורים, סחר בסמים, זנות. הלבנת הון מחפה על פעילות לא חוקית, פעילות פלילית ונקשרת למימון טרור.
קיימות טכניקות רבות להלבנת הון על מנת לגרום לכספים שהושגו שלא כדין להיראות נקיים. כמו למשל, הקמת "חברות קש" לא אמיתיות, שימוש בעסקים לגיטימיים להסוואת הפעילות, שימוש בתדירות גבוהה בכסף מזומן, פירוק כספים לפיקדונות שונים, השקעה בסחורות שניתן להעביר ממקום למקום, תשלומים מקוונים אנונימיים.
אין ספק שהשימוש בווירטואליים סייע לעבריינים להעביר ולמשוך כסף ללא מעקב ומכאן גם החלת הכללים והתקנות בעולם הקריפטו שנכנסו לאחרונה לתוקף בתקווה שיוכלו לשנות את כללי המשחק ולהפחית את השימוש בהלבנת הון או לסייע בלכידת עבריינים. להלבנת הון יש השלכות רבות על הכלכלה: הלבנת הון מאפשרת השתמטות ממיסים כך שנטל המס אינו נחלק שווה בשווה בין אזרחי המדינה והוא מכסה מימון טרור ופעילות לא חוקיות ומקשה לאתר את העבריינים.
כיצד נאבקים בהלבנת הון?
המאבק בהלבנת הון לובש צורות שונות, החל מהפעילות של קו הצדק של רשות המיסים דרך חקירות משטרתיות בנושא כולל בלשים סמויים ועד החלת חוקים כמו חוק המזומן, שתפקידו להציב סדרת מגבלות על העברת כספים במזומן. למאבק גויסו גם הבנקים הנדרשים לדווח על עסקאות גדולות במזומן ועל פעילות חשודה שעשויה להצביע על הלבנת הון.
הבעיה המרכזית בתשלום במזומן היא שניתן להעביר בקלות יחסית כסף ממקום למקום ללא אפשרות לבצע מעקב אחר הכספים המתגלגלים, מקורם ולאן הם מיועדים ולכן עברייני הלבנת הון נוטים להשתמש בטקטיקה זו.
ממשלת ישראל הגבירה את מאמציה בעשורים האחרונים להילחם בהלבנת הון ובשנת 2000 נחקק גם חוק איסור הלבנת הון וקיימת רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור גם בתוך משרד המשפטים. עם זאת, היקף הלבנת ההון במדינה מוערך בסך של 30-50 מיליארד שקלים בשנה וזו פגיעה קשה בכלכלה ולכן, המדינה מנסה לעשות ככל שניתן על מנת להיאבק בבעיה.
חשוב להיות עם היד על הדופק בזיהוי עבירות הלבנת הון וכן בהימנעות מעבירות אלה כמו זיוף תעודות רשת, מכירת נכס בשווי גבוה יותר מכפי שדווח, הפקת חשבוניות בסכום נמוך יותר מהכסף שהתקבל. חלק מהמאבק בהלבנת הון בא לידי ביטוי גם בהחמרת הענישה – קנסות גבוהים במיוחד ואפילו מאסר בפועל עד עשר שנים בכלא. חברות קטנות כגדולות, עסקים ואנשים פרטיים עשויים להיות מואשמים בעבירות של הלבנת הון.
מה עושים במידה והנכם חשודים בעבירת הלבנת הון?
על מנת למנוע עבירת הלבנת הון, כדאי להתייעץ עם עו"ד המתמחה במיסים ובעבירות הלבנת הון, מיומן ובקיא בתחום עם קבלות בשטח מתיקים דומים. עו"ד שיוכל לייעץ לכם בהתנהלות פיננסית נכונה וכן לייצג אתכם במידת הצורך.
