גישור ובוררות

גישור ובוררות

גישור ובוררות הן דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים על ידי תיווך של גורם מחוץ לכתליו של בית המשפט. זהותו של הגורם הזה נקבעת על ידי הצדדים עצמם, והם יכולים להסתייע בעורכי דין מטעמם או לנהל את התהליך באופן עצמאי.

הליכי גישור ובוררות מאפשרות לבעלי הדין ליישב את הסכסוכים ביניהם בדרכים נוספות מלבד פנייה לבית המשפט, וכך מצד אחד הם יכולים לזרז את הפתרון ומצד שני להקל על העומס המוטל על כתפי בתי המשפט. מדובר בתהליכים דומים בעיקרם בכך ששניהם וולונטריים, שומרים על פרטיות בעלי הדין ולרוב מסתיימים מהר יותר מאשר בבית המשפט, אולם בכל זאת קיים ביניהם הבדל חשוב: בעוד גישור הוא תהליך שניתן לעצור בכל רגע ולהשיב את הדיון לבית המשפט, בוררות כוללת חתימה על הסכם כתוב שבו שני הצדדים מסכימים על זהותו של הבורר, והכרעתו תחייב את שניהם.

רבים נוטים לטעות ולחשוב שתהליכי גישור ובוררות הם מעין סוג של פשרה, אולם לא כך הוא. פשרה היא הסכם במסגרתו כל צד מוותר על נתח מדרישותיו עד להגעה לנקודת אמצע המתקבלת על דעתם של שני הצדדים, בעוד הסכם גישור או פסק בוררות מאפשרים להם להגיע לפתרון טוב יותר שישרת את האינטרסים שלהם, הן בנפרד והן ביחד, באופן מקסימלי.

הליך גישור

גישור הוא מעין דרך לפתרון סכסוך שבה הצדדים מנהלים משא ומתן באופן חופשי תוך הסתייעות בגורם שלישי אובייקטיבי הפועל בהגינות ובתום לב. למגשר אין סמכות להכריע בתהליך, אלא רק לתווך ולסייע בחתירה להשגת פתרון שיניח את דעת הצדדים. כלומר, בעלי הדין הם אלה שאוחזים בידם את ההחלטה ואת הפתרון, והמגשר מטרתו לסייע להם להבין איך האינטרסים של כולם יכולים להתיישב יחד.

הליך הגישור הוא וולונטרי, באופן כזה שבכל שלב רשאי מי מהצדדים להודיע שאיננו מעוניין להמשיך את התהליך. במקרה כזה, או אם בעלי הדין לא מצליחים למצוא פתרון, תהליך הגישור נפסק והדיון חוזר לבית המשפט. אם כן הצליחו להגיע להסכם, אזי הוא מוגש לבית המשפט ומקבל תוקף כאילו היה פסק דין.

הליך בוררות

במסגרת הליך בוררות, שני הצדדים רשאים לבחור כל אדם שיש לו ידע מקצועי מתאים בתחום הסכסוך ביניהם ובלבד שיהיה מקובל על שניהם (אם אינם מצליחים להסכים, בית המשפט הוא שימנה את הבורר). אותו אדם יקבל סמכויות אשר דומות מאוד לאלה של בית המשפט – למשל לחייב המצאת מסמכים, להזמין עדים, להטיל על מי מהצדדים סנקציות בגין אי מילוי הוראות וכיו"ב.

תפקידו של הבורר הוא לפעול באופן המועיל ביותר לראות עיניו על מנת להכריע בסכסוך באופן צודק ומהיר – בתוך שלושה חודשים ולכל היותר עד שישה חודשים. הואיל והוא מעין שופט בין בעלי דין, גם הבורר חייב לפעול בתום לב ובהגינות, חל איסור שיהיה מעורב באופן אישי בסכסוך ואל לא להגיע למצב של ניגוד אינטרסים כלשהו. ובדומה לתהליך הגישור, גם פסק הבוררות ניתן לאישור ומתן תוקף של פסק דין.

כאמור, גם הליך הבוררות הוא וולונטרי, אולם מרגע שהצדדים חותמים על הסכם הבוררות בו מצוינת זהות הבורר, סמכויותיו וכל הפרטים הנוספים הקשורים לתהליך, הם אינם יכולים לסגת ממנו ומחוייבים לקבל את הכרעתו.

Comments

comments

לייעוץ ראשוני עם דב (דובי) דוניץ התקשרו
09-799-5599 או שלחו טופס:


עקבו אחרינו בלניקדין
עקבו אחרינו בפייסבוק
עקבו אחרינו בגוגל פלוס