שאלות ותשובות

ש. סכסוך שאני צד לו התברר בבית משפט השלום וקיבלתי פסק דין נגדי עליו אני מבקש לערער: במה כרוך הדבר?
ת. אם פסק הדין ניתן בערכאה הראשונה (בדרך כלל בימ"ש שלום או מקביל) – זכותו של כל אחד מהצדדים לערער על פסק הדין בפני הערכאה שמעליו. אם ניתן פסק דין בערעור וגם עליו מבקש מי מהצדדים לערער- רשאי הוא להגיש בקשה לרשות ערעור בפני בית המשפט העליון- שבידיו שיקול הדעת להחליט אם להיענות לה ולדון בערעור.

הדעה הרווחת היא שערעור הוא מעין "מועד ב" של בירור התביעה- אך לא כך המצב. כן חשוב להבין שלא ניתן לעשות "מקצה שיפורים" באמצעות הערעור. לא ניתן להעלות במסגרתו טענות חדשות תוך הבאת ראיות נוספות שלא הובאו בפני הערכאה שדנה בתיק בה ניתן פסק הדין.

בית המשפט בו התקיים הדיון בתביעה הוא היחיד ששומע ראיות ובוחן אותם: ערכאת הערעור אינה שומעת ראיות. בערעור ניתן להעלות טענות משפטיות שלא קיבלו לדעת המערער את ההתייחסות הנאותה או הנכונה (אם בכלל)  מצד הערכאה הראשונה.

מעבר לאגרה שעל המערער לשלם לקופת בית המשפט עם הגשת הערעור, נוהג בית המשפט לחייב את המערער בהפקדת ערובה או בטוחה להבטחת תשלום הוצאות שיושתו עליו אם יידחה הערעור.

ש. מה יתרונות הבוררות על פני ניהול תביעה בבית המשפט?
ת. הליך הבוררות יעיל יותר, מה גם שיש לצדדים שליטה רבה יותר על ההליך הדבר מתאפיין בין היתר בפרמטרים הבאים:
  • כאשר מוגשת תביעה בבית המשפט אין לצדדים אפשרות לבחור את השופט. בבוררות נקבעת זהות הבורר בהסכמה (בין אם על זהותו ובין אם על הגוף הממנה אותו), כאשר מומחיותו בנושא הסכסוך נלקחת בחשבון. אין כל בטחון ששופט המקבל תיק לטיפולו מתמצא בהכרח בנושא הסכסוך.
  • ההליך בבית המשפט פומבי בדרך כלל, כאשר סייגים לפומביות הם בסמכות השופט בלבד. בבוררות קובעים הצדדים אם יתנהל ההליך בחשאיות או תחת חסיון.
  • כל הליך בבית המשפט כפוף לסדרי הדין ודיני הראיות- שהם כללי פרוצדורה נוקשים ביותר. הליך הבוררות מתנהל בדרך כלל ללא כפיפות לסדרי הדין ודיני הראיות. גם כפיפותו של הליך הבוררות לדין המהותי החל על הסכסוך ניתנת להתנייה בידי הצדדים.
  • חוק הבוררות תשכ"ח 1968 קובע מועד מקסימאלי לסיומה של הבוררות במתן פסק בורר. עם זאת רשאים הצדדים להסכים להאריכו. בבית המשפט אין לצדדים כל שליטה על קביעת לו"ז הדיונים. בבית המשפט יידונו דרך כלל בתחילה בקשות מבקשות שונות לסעדי ביניים, ודיון קדם המשפט הראשון יתקיים לאחר כמה וכמה חודשים לאחר הגשת התובענה. בהחלט ייתכן מצב שבו המרווחים בין דיון לדיון בתיק יהיו ארוכים מאד. פעמים רבות נסגר תיק שהוגש לבית המשפט והגיע להוכחות לאחר תקופה הארוכה משנתיים-שלוש.
  • הליך הבוררות מתנהל באווירה נעימה יותר מהאווירה חמורת הסבר שבבית המשפט.
ש. רווחת הדעה שמתדיינים נמנעים בדרך כלל מהליכה לבוררות מכיוון שפסק הבורר שבדרך כלל אינו מנומק הוא למעשה סופי וחלוט ללא אפשרות ערעור: האמנם?
ת. לאחר שתוקן חוק הבוררות בשנת 2008- נקבעה חובת ההנמקה של פסק הבורר כברירת המחדל החוקית. כמו כן ניתן לערער על פסק בורר או לתקוף אותו בהתאם למסלול הבוררות בו בחרו הצדדים- שהוא אחד משלושה:
  • "המסלול הפרטי"- מאפשר ערעור בזכות על פסק הבורר בפני ערכאת ערעור של בוררים (מסלול סעיף 21א לחוק הבוררות). מסלול זה מחייב ניהול פרוטוקול של דיוני הבוררות והנמקת החלטות הבורר לרבות פסק הבוררות.
  • "המסלול הציבורי"- מאפשר להגיש לבית המשפט בקשה לרשות ערעור על פסק הבורר, מטעמים משפטיים ובמקרה שנפל פגם מהותי בפסק הבורר (מסלול סעיף 29 ב לחוק הבוררות). גם במסלול זה חייב להתנהל פרוטוקול ופסק הבורר חייב להיות מנומק.
  • "המסלול הקלאסי"- הוא המסלול הנוהג טרם תיקון חוק הבוררות בשנת 2008. ניתן לתקוף פסק בורר ולבקש מבית המשפט את ביטולו רק בהתקיים אחד או יותר מעשרה המקרים המנויים ברשימה סגורה הקבועה בסעיף 24 לחוק הבוררות. יצוין שגם אם מצא בית המשפט שנתקיימה אחת מהסיבות לפסילת פסק הבורר- לא יבטל בית המשפט את הפסק או יתערב בו אם העילה לא גרמה לעיוות דין מהותי.
ש. גישור ופישור: האם היינו הך?
ת. ממש לא. תפקידו של המגשר הוא לא לחתוך את טענות הצדדים בחצי ולהביא לפשרה בהכרח. גישור הוא הליך משתף, שבו עוזר המגשר לצדדים לדון בסכסוך שלהם ולאפשר להם לגבש ולהציע פתרונות לסכסוך- ובמידת האפשר להגיע להסכם עמו חיים שני הצדדים בשלום בסוף היום.

המגשר אינו מכריע את הסכסוך, אלא מביא את הצדדים לדון בסכסוך תוך התמקדות באינטרסים שלהם ולאו דווקא בעמדות המשתקפות מכתבי טענות (אם נכתבו כאלה)- ובהמשך עוזר המגשר לצדדים לנסח ביניהם הסכם, אותו ניתן להגיש לבית המשפט כדי לקבל עליו תוקף של פסק דין. ההסכם שייחתם על ידי הצדדים כתוצאה של הליך גישור אינו משקף בהכרח פשרה- אלא הסדר אותו גבשו הצדדים בעזרת המגשר עמו חיים שניהם בשלום.
 
ש. בית המשפט הפנה אותי ואת הצד שכנגד לגישור, הגישור לא צלח וחזרנו לבית המשפט להמשך הדיון: האם אני יכול להציג בפני בית המשפט חומרים שנידונו על שולחן הגישור כראייה? האם רשאי אני לקרוא את המגשר לתת עדות על הליך הגישור שנכשל?
ת. חוק בתי המשפט מטיל חיסיון על הליכי גישור, כך גם מתנה הסכם כניסה לגישור עליו חתמו הצדדים בתחילת הליך הגישור. כל התכנים שנדונו סביב שולחן הגישור וכל החומרים שהוצגו שם חסויים- ואין להציגם או לגלותם. כמו כן מנועים צדדים לגישור מלקרוא את המגשר למתן עדות- והמגשר החתום אף הוא על התחייבות לשמור על חסיון ההליך מנוע מלתת גם לבית המשפט מידע על כל עניין שנדון או חומר שהוצג במסגרת הליך הגישור.
כל הזכויות שמורות ל דוניץ ושות’ משרד עורכי דין ויישוב סכסוכים            כתובת: התדהר 16, בית אתגרים - קומה 2, רעננה.          טלפון: 09-7995599
לייבסיטי - בניית אתרים