דף הבית >> מאמרים >> צירוף מי שאינו צד להסכם בוררות להליך בוררות
 

צירוף מי שאינו צד להסכם בוררות להליך בוררות

מושכלת יסוד בדיני הבוררות היא, שהכניסה להליך בוררות היא וולונטארית וכפופה למפגש רצונות מלא של כל הצדדים לקחת חלק בהליך (ראה למשל: רע"א 8113/09 אלייד סוכנות לביטוח (1975) בע"מ נ. מוניות ישיר סוכנות לביטוח (2001) בע"מ מיום 2.11.2010).
 
לא פעם עולה השאלה בדבר הצורך לצרף צד ג' כלשהו להליך בוררות- הגם שאינו צד להסכם הבוררות, שאלה שנדונה מדי פעם בבתי המשפט. בסכסוכים לא מעטים מעורבים תאגידים, שלבירורם מתבקשת הוספת בעלי דין נוספים- כגון בעלי מניות ואורגנים שלהם באופן אישי: זהו פן חשוב מאד- בעיקר בהליך בוררות המבוסס על מפגש הרצונות של כל הצדדים. הדבר מעורר שאלה בדבר היחס בין עילות הרמת מסך ההתאגדות לבין העילות לצירוף צד לבוררות, עניין שנדון לראשונה במותב תלתא בבית המשפט העליון, שפסק הלכה בעניין ביום 17.6.2013 מפי כבוד השופט דנציגר בהסכמת כבוד השופטים ג'ובראן והנדל (רע"א 3925/12 חן רונן נ. עו"ד יובל כהן ואח'). פסק דין זה פירט ועיגן את הכללים הרלוונטיים לצירוף מי שאינו חתום על הסכם בוררות להליך.
 
נקבע בהלכה הפסוקה- שאין ידיעתו של אדם על קיום תניית בוררות או הליך בוררות מאפשרת צירופו להליך מבלי שחתם בעצמו על הסכם הבוררות, וכי ערב לחוזה שבו תניה כזאת לא יהיה כפוף לה גם אם ידע אודותיה- אלא אם נזכרה במפורש בשטר החוב עליו חתם.
 
פסק הדין מונה שלושה מעגלים המהווים חריג לכלל זה, המאפשרים צירופו של צד להליך בוררות גם אם אינו חתום על הסכם הבוררות:
 
1. פרשנות הסכם הבוררות ומערכת היחסים החוזית מעלה, כי צדדים הסכימו להיות חלק מהליך הבוררות גם אם לא חתמו על הסכם הבוררות. ניתן גם ללמוד על קיומה של הרחבה זו כאשר צד בלתי חתום כזה משתתף בהליך בהיותו מיוצג. על בית המשפט לבחון בקפידה אם משתמעת הסכמתו של צד כזה להשתתף בהליך הבוררות בהתאם לפרשנות הראויה לפי דיני החוזים (מעניין- כי כאן מעגן כבוד השופט דנציגר את כללי הפרשנות התכליתית שנקבעו כהלכות על ידי הנשיא בדימוס פרופ' ברק, אותן מנסה כבוד השופט דנציגר למתן בפסיקותיו הרלוונטיות).
 
2. חליפיהם של צדדים להסכם בוררות מצורפים להליך מכוח הוראת סעיף 4 לחוק הבוררות תשכ"ח-1968. באשר החוק אינו מגדיר מיהם חליפים- מעגן פסק הדין את קביעות בית המשפט בדבר הגדרתם- דהיינו: מי שהוסבה אליו זכותו (או חבותו) של בעל הזכות (או החבות) המקורי מכוח חוק (כגון- מנהל עזבון, יורש, נאמן פשיטת רגל- וכיו"ב) או בנסיבות אחרות שמקורן ברצון- כגון מי שקיבל על עצמו זכויות וחובות על פי חוזה). פסק הדין קובע, כי על בית המשפט לתור אחר מודעות החליף לקיומו של הסכם הבוררות, כדי שלא לכפות עליו התדיינות שלא בפני בית המשפט, ללא הסכמתו ובניגוד לתכלית דיני הבוררות. יצויין כי בית המשפט קובע שהכרה במי שאינו חתום על הסכם בוררות כחליף אינה מתאימה במקרים בהם מעורב עדיין הצד המקורי להסכם הבוררות בהליך. אין להכיר ב"חליפות" במקביל לצדו של הצד המקורי להסכם הבוררות שפעיל בהליך.
 
3. כדי למנוע מצדדים מלחמוק מהשתתפות בהליך בוררות לו הסכימו מבחינה מהותית  בטענות פורמליסטיות, ניתן לצרף לבוררות מי שאינו צד להסכם בוררות, הסכמתו אינה עולה מהסכם הבוררות ואין הוא חליף שלך מי מהצדדים המקוריים בהליך- ובלבד שהוא קשור בקשר הדוק לאחד הצדדים החתום על הסכם הבוררות, אך עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת מפריד ביניהם. מדובר למשל במקרים בהם מבקש צד להסכם בוררות לצרף להליך את בעל השליטה בתאגיד אתו חתם על ההסכם או את החברה שבשליטת הצד השני להסכם הבוררות. עם זאת מדגיש בית המשפט, שאין במעגל זה כדי להתעלם מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת ומכללי הרמת המסך שבחוק החברות. הרמת מסך כזאת נעשית במקרים חריגים, בהם נדרש הדבר כדי למנוע שימוש לרעה במסך ההתאגדות (כמו בניסיון לקפח נושה של חברה, למשל). כאשר בבוררות עסקינן, מחיל בית המשפט את כללי הרמת מסך ההתאגדות כדי למנוע עקיפת הסכם בוררות תוך ניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של חברה וזאת מבלי לפגוע בחובתו של המבקש לצרף אדם כזה להניח תשתית עובדתית ראויה העומדת בחובת ההוכחה הנדרשת לשם הרמת מסך- שהיא כבדה הרבה יותר מהעלאת טענה כזאת גרידא בכתב טענות.
 
פסק הדין קובע ברורות, כי בנפרד מעילה של הרמת מסך ההתאגדות- ניתן לחייב בעל מניות או נושא משרה בחברה לקחת חלק בבוררות של החברה מכוח התחייבות אישית שלו- אלא שאז יהיה הצירוף חלק מהמעגל הראשון הנזכר לעיל, המבוסס על הסכמה למעשה. בית המשפט מזכיר את ההלכה הפסוקה, לפיה ייתכן שגם לפי דיני השליחות ניתן לחייב אדם שאינו חתום על הסכם בוררות לקחת חלק בבוררות. 
 
הדיון בפרשת רונן נסב על בקשה לצרף בעלי מניות/אורגנים להליך בוררות מול תאגידים- שהייתה מן הסתם מתקבלת, אלמלא הראו המסמכים החוזיים שבין הצדדים להליך הבוררות שתניית הבוררות שבהסכם תחול אך ורק על הצדדים הנזכרים בהסכם עליו חתמו הצדדים והוא מהווה חלק מהתיק הנדון בהליך. בית המשפט היה מוכן להניח, כי האנשים שצירופם לבוררות נתבקש, שהיו הרוח החיה מאחורי התאגידים המהווים צד להסכם הבוררות ומעורבים בעריכת ההסכמים בין הצדדים- אכן התכוונו לכלול את עצמם בהסכם הבוררות (מכוח המעגל הראשון הנזכר לעיל), אך ההסכמה המפורשת של הצדדים- כי תניית הבוררות תחול קטגורית רק על הצדדים החתומים על ההסכם, אינה מאפשרת את צירופם להליך.
 
עניין נוסף אליו נדרש פסק הדין- אימתי תאוחד הבוררות עם הליך המתנהל בבית המשפט: בית המשפט עיגן את ההלכה הפסוקה המחילה מבחן דו שלבי לצורך הדיון בשאלת איחוד כזה: בשלב הראשון נבדקת הנחיצות הדיונית- בו יש להוכיח הצד שאינו חתום על הסכם הבוררות צורף כצד אמיתי והוא נדרש להליך. בשלב השני נבדקת הנחיצות המהותית –היינו, אם יותיר פיצול הדיון את התובע חסר סעד.
 
בין השיקולים בהפעלת המבחנים הללו יש לקחת בחשבון מצד אחד- אם הבוררות לא תסיים את הסכסוך והצדדים יידרשו להליכים נוספים; ומצד שני- את כיבוד רצון הצדדים לנהל הליך בוררות מוסכם ויעיל ולהימנע מדיון משפטי ארוך ומסורבל. 
 
בית המשפט הדגיש, כי השאיפה לרכז את הדיונים לפני גורם שיפוטי אחד אינה מהווה "טעם מיוחד" הנדרש בסעיף 5(ג) לחוק הבוררות, המצדיק אי מתן צו לעיכוב ההליכים. כן נקבע כי זהות הצדדים בתביעות שונות בעילות אחרות- אינה מהווה כשלעצמה עילה לאיחוד הדיון בבוררות עם  הדיון בבית המשפט: הצדקה כזאת יכולה לבוא מקום בו נובעות התביעות מעסקה או מסכת עובדתית אחת- ואחד הצדדים בחר לפצלן בין ערכאות שונות.
 
פסק הדין מהווה נדבך חשוב בעליית קרנה של הבוררות ובהנגשתה לקהל מתדיינים נוסף ומשמעותי. מודגשת החשיבות שרואה בית המשפט העליון בסתימת פרצות פורמליות לחמיקה מבירורו של סכסוך בבוררות, כמו גם בייעול ההליכים המשפטיים ומניעת פיצול דיונים מיותר- תוך הדגשת האפשרות לברר סכסוכים מורכבים יותר במסגרת בוררות.
כל הזכויות שמורות ל דוניץ ושות’ משרד עורכי דין ויישוב סכסוכים            כתובת: התדהר 16, בית אתגרים - קומה 2, רעננה.          טלפון: 09-7995599
לייבסיטי - בניית אתרים